<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"ד</h1>
<h2>דף מו:</h2>
אילונית היא דכרניתא דלא ילדה וקדושיה קדושי טעות כשנמצאת אילונית. וכל דיניה עם בעלה בענין כתובה כתבתי במישרי' בדין כתובה ותנאיה בחלק שמיני. וכתבו התוס' דאינה צריכה גט אפילו מדרבנן וכן מוכח ביבמות דצרתה מתיבמת. ודוק' שניכרין בה בטוב סימני אילונית ונתברר בודאי שהיא אילונית אבל אם אינו ברור צריכה גט מספק. והא דאמרינן בגטין המוציא אשתו משום אילונית לא יחזיר כמו שכתבתי בענין גט ההיא מיירי דמוציאה משום ספק אילונית כדאמרינן התם שמא תנשא לאחר ותלד ויאמר הוא אלו הייתי יודע לא הייתי מגרשה וכו' דודאי אילונית לא תוכל לילד לעולם כך כתבו המפרשים וכן כתב הרב רבינו אשר.
<h2>דף עד.</h2>
כל תנאי שיש בידו לקיימו ואין האשה יכולה להכחישו נאמן לומר קיימתי התנאי פשוט בתוספתא וכתב הרמ"ה וכן כל תנאי שבידה לקיימו ולא ידע הוא היא נאמנ' לומר קיימתיו כיון שאינו יכול להכחישה. וכל תנאי שהוא בינו לבינה כגון על מנת שתתן לי מאתים זוז כלל גדול אמרו המוציא מחבירו עליו הראיה, לפי' בקדושין היא נאמנת ומותרת לשוק ובגרושין הוא נאמן פי' שלא קיימה ואסורה ע"כ פי' בכל דבר שהוא נאמן לומר קיימתי אז היא מקודשת מספק. ולקמן אכתוב על מנת שאדבר עליך לשלטון אם נאמן לומר קיימתי.
<h2>דף עה.</h2>
כל תנאי שאינו כתנאי בני ראובן ובני גד אינו תנאי דבעינן תנאי כפול כדאמרינן בקדושי' ובעינן תנאי קוד' למעשה כדאמרי' ובעינן הן קודם ללאו כדאיתא בגטין ובעינן תנאי בדבר א' ומעש' בדב' אחר ובעינן דבר שאפשר לקיימו ואם לא התנה כך הוי מעשה קיים ותנאי בטל. וכל אלו הדרכים תמצאם מבוארים בענין גט בדיני תנאי הגט בדין צריך ליזהר בכל התנאי וכו' ושם ביארתי כי בקדושין ובגרושין בעינן כל אלו הדרכי' ושם ביארתי כי בקדושין על מנת או מעכשיו אי בעינן כל אלו הדרכים האמורים ומשם תרא' באר היטב. ואם לא כפל והוא בענין שבעבור שלא כפל יהיו קדושיו בטלים כתבו התוס' לא שיהיו בטלים לגמרי אלא מקודשת מספק. וכן כתב הרב רבינו אשר על ההיא דאמ' רבא אתרוג זה נתון לך.
<h2>דף פב:</h2>
הרי את מקודשת לי ואסור' לכל חוץ מפלוני אינה מקודשת כמו בגט דאם אמר חוץ מפלוני אינה מגורשת פשוט בגטין.
